מה החוק בישראל אומר, ומה לא
לפי דוח מבקר המדינה מ־2019, קוסמטיקה בישראל אינה נחשבת מקצוע רפואי: לא נדרש רישיון כדי לעסוק בה, היא לא מפוקחת בידי משרד הבריאות או משרד העבודה, וקוסמטיקאיות לא מחויבות לעבור הכשרה. תעודה על הקיר היא סימן טוב, אבל היא לא תנאי, והבדיקה עוברת אלייך.
אותו דוח מביא את עמדת משרד הבריאות: קוסמטיקאית אינה רשאית לבצע טיפולים פולשניים, ורק רופא מורשה רשאי לאבחן נגעי עור ולטפל בהם. המבקר מצא גם קוסמטיקאיות שמסירות נגעים בעור, בניגוד לכך.
ההיגיינה שהחוק כן דורש
עסקים לטיפול בגוף שאינם רפואיים, כמו טיפולי יופי, הסרת שיער, מניקור ופדיקור וקעקועים, כפופים לתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה) מ־1992. רישיון העסק תלוי בהן, וחלק מהן אפשר לראות בעיניים:
- כלי שנגע בעור או בשיער של לקוחה לא משמש לקוחה אחרת לפני שנוקה וחוטא או עוקר.
- לכל מטפלת לפחות שני סטים של כלים, כדי שתמיד יהיה סט נקי.
- שטיפת ידיים במים זורמים ובסבון אחרי כל טיפול ובמעבר בין לקוחות.
- שעווה, סוכר ובד להסרת שיער: לשימוש חד־פעמי.
- כלי מניקור ופדיקור מחוטאים בהשריה של 30 דקות באלכוהול 70% לפחות, או בתמיסת כלור מתאימה.
- שלט בגודל 45 על 60 ס״מ לפחות, גלוי ללקוחות, עם כללי ההיגיינה.
השאלות לפגישת הייעוץ
שירות הבריאות הבריטי (NHS) ממליץ לקבוע פגישת ייעוץ עם מי שתבצע את הטיפול בפועל, ולא לשלם לפני שהייתה. בפגישה כדאי לשאול כמה פעמים היא ביצעה את הטיפול, איזו הכשרה יש לה, מה הסיבוכים הנפוצים, איזה טיפול יהיה אחרי ומי נותן אותו, מה קורה אם משהו משתבש או שאת לא מרוצה, וכמה זה יעלה, כולל טיפולי המשך.
סימנים שכדאי לעצור
ה־NHS מונה כמה סימנים להיזהר מהם: לחץ לשלם לפני ייעוץ, טיפולים קבוצתיים או אירועים עם אלכוהול, שוברים מוזלים באתרי דילים, שירות שמגיע לבית או למלון, ומטפלת שקיימת רק ברשתות החברתיות.
בדיקת רגישות לפני צבע
לפני צבע לשיער, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ממליץ על בדיקת רגישות בכל פעם, לא רק בראשונה: מעט מהחומר על פנים המרפק או מאחורי האוזן, יומיים של המתנה, ואם מופיעה פריחה, לא משתמשים בו.
מה לשאול לפני שקובעים
- כמה פעמים ביצעת את הטיפול הזה, ואיזו הכשרה יש לך?
- מה הסיבוכים הנפוצים, ומה עושים אם משהו משתבש?
- איך מחטאים או מעקרים את הכלים בין לקוחות?
- השעווה וכלי ההסרה חד־פעמיים?
- עושים בדיקת רגישות לפני צבע?
