קעקוע לכל דבר
האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (AAD) מתארת איפור קבוע כקעקוע קוסמטי. ה־FDA מזהיר שציוד ומחטים לא סטריליים עלולים להעביר מחלות זיהומיות כמו HIV, דלקת כבד נגיפית וזיהומי סטף, ושזיהומים הגיעו גם מדיו מזוהם, אפילו כשהמקעקעת הקפידה על היגיינה. בין הסיכונים הנוספים שה־FDA מונה: תגובות אלרגיות, גרנולומות, קלואידים אצל מי שנוטה אליהם, ודהייה או נדידה של הפיגמנט כשמחדירים עמוק מדי. ההסרה מסובכת, דורשת כמה טיפולים, ולא תמיד אפשרית בלי צלקת.
מה משרד הבריאות ממליץ לבדוק
משרד הבריאות ממליץ לוודא שלסטודיו יש רישיון עסק מהרשות המקומית, שהמקעקעת הוכשרה בבטיחות ובסטריליות, שמשתמשים באוטוקלב, ששוטפים ידיים ומחליפים כפפות כירורגיות בין טיפולים, שהמחטים סטריליות וחד־פעמיות, ושהצבע חד־פעמי ולא משותף ללקוחות. תקנות התברואה מ־1992 אוסרות לקעקע לקוחה שיש לה נגע בעור בלי אישור של רופא מורשה.
ציפיות, ו־MRI
רופאת עור שה־AAD מצטטת אומרת שהסיבוכים הנפוצים ביותר הם חוסר שביעות רצון מהתוצאה, חרטה בגלל ציפיות לא מציאותיות ומריחה לא נכונה של הצבע, וממליצה להתייעץ עם רופא עור לפני. ה־FDA מדווח על מקרים נדירים של נפיחות או צריבה באזור מקועקע בזמן MRI, בדרך כלל בלי נזק מתמשך, וממליץ לא לוותר על בדיקה נחוצה אלא לספר לטכנאי.
גיל
לפי משרד הבריאות, החוק בישראל אוסר לקעקע מתחת לגיל 16, ובין 16 ל־18 נדרשת הסכמה בכתב של הורה ונוכחותו.
מה לשאול לפני שקובעים
- יש לעסק רישיון עסק מהרשות המקומית?
- איך מעקרים את הציוד? המחטים והצבע חד־פעמיים?
- מה ההכשרה שלך בבטיחות ובמניעת זיהומים?
- את רושמת את הצבע, את היצרן ואת מספר האצווה?
- אקבל הוראות טיפול בכתב לימים שאחרי?
